פרשת צו: איך לבחור לבנות את הרצוי ולא להיסחף עם המצוי?

הפרשה עוסקת בחניכת הכוהנים במשכן והכשרתם לעבוד בקודש.

בפנימיות מדובר בתהליך של ציווי;

הרוח מצווה אותנו אל מול הנפש הסוערת-התגובתית,

לפעול ממקומנו לטובת בניית המצב הרצוי,

ולאפק את המקום התגובתי שמדרדר והורס.

אם הרח לא תצווה ניפול ל״זמן ילד״;

השכל מתרוצץ והרגש מתערבב.

אין שם קריאת מציאות תקינה, של עצמי ושל הזולת.

זהו תהליך שמתקיים בין הרוח ובין הנפש הבהמית,

שעוזר לנו לדייק בעשייתנו ולא להיות עבדים למצב.

יש לנו את חופש הבחירה לבחור את המצב הרצוי, גם כשהוא נראה אבוד.

יש לנו את יכולת הבחירה לבנות אמון לא מותנה בדבר,

גם אם נפגענו ונבגדנו.

לבחור לתת תשובה לליבי וללב שונאי.

״אני מצווה על עצמי לעבור לשדה הנתינה ולהקדשה״.

אהבה היא תוצאה של נתינה והקדשה.

כל דבר אחר יפתח תלות באחרים.

אנחנו בני חורין בינתיים, בני מצווה.

 

האזנה נעימה!

 

נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com