פרשת תצווה: הכנת החלק הרוחני של האדם לתפקידו במשכן

פרשת תצווה

ההוראות לבניית המשכן ממשיכות, הפעם עם דגש על הכנת ותפירת בגדי הכהונה של אהרון ובניו.

הפרשה מתארת את אופן הטקס והזבח, הקדשה של הכוהנים לעבודתם, תוך חיבור הדוק לשליחות, ולאחריות שלהם כלפי שבטי ישראל.

הכוהן נושא את 12 אבני החושן על חזהו, כנגד 12 השבטים, כדי להזכיר לו את כובד האחריות ולחבר אותו לליבו בכל עת. החיבור בין כל האבנים יוצרים משפט אחד שלם, בינתי ומדויק, והם לא זזים מעל ליבו של הכוהן.

הם מאפשרים את הבנת, הסכמת  ואור ליבו. ככה הוא שומר על העם בקדושה ומכפר עליו, ער לתכלית של תפקידו ושל כל העשייה הרוחנית. כך מתקיימת שרשרת של משפט,

זהו החלק הרוחני בנו שמדייק עם כל חלקי הקיום שלנו מתוך חיבור וזרימה ולא מתוך מאבק ונפרדות.

יש כאן לימוד על הקדשה פנימית של כל אדם, תוך התמסרות מלאה והתמקדות, מפנימיות הלב ללא מאבקים. כשאנחנו עושים מתוך הקדשה ושליחות, אנחנו במשכן – ״במה שכן״, ומשם תהליך קורה. שם הברכה והניסים.

 

האזנה נעימה!

 

נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com