פרשת השבוע עם נדב כהן

פרשת יתרו: תורת המיתרים והחיבורים במערכות היחסים שלנו בין אדם לזולתו ובין בורא עולם לנבראיו. קבלת עשרת הדיברות

פרשת יתרו
יתרו מייצג את כל מה שאנחנו לא – את כל היתר;
מערכת היחסים שלי עם כל היתר שהם לא אני.
מתוך תודעת הנפרדות שלי אני מבין שכל קיומי
הוא בעצם מערכת היחסים עם יתרי- עם כל מה שסביבי.
 
יתר גם כמו מיתר;
כיוונון המיתרים בין שמיים וארץ, בין אדם לחברו, סביבתו, ובין אדם לאלוהיו
על מנת שהמוסיקה הפנימית תהיה הרמונית, ערבה טובה ונעימה לאוזן.עד עכשיו ישראל היו במערכת יחסים של שעבוד
עכשיו כבני חורין, נפתחות בפניהם אפשרות אחרת
למהל מערכות יחסים של בני חורין,
הם צריכים להתחיל ללמוד את זה.וזה מתחיל בברית הקדושה מול השם במעמד הר סיני.
"והייתם לי סגולה מכל העמים".
 
האזנה נעימה: nadavcohenbina@gmail.com
 
 

פרשת בשלח: כיצד עוברים מהבנה רגשית-נפשית של סוף אל הבנה רוחנית של סף ואין סוף?

בני ישראל יצאו ממצרים.
עמוד ענן ועמוד האש לרשותם, 
ענן מלשון עניין שהוא שילוב רעיון ורגש (אוויר ומים),
והאש היא התשוקה וההתלהבות;
הם אלה שיכתיבו לאדם את דרכו – ישר כאל,
הוא הולך ישר להשפעה, הנתיב ברור לו.
 
 
כשאנחנו מחוברים לרצון עם חיבור לרגש תוך הסכמת הלב –
 
אנחנו בייעוד שלנו,
זה הסימן שיש תיאום עם רצון הבריאה.אבל לפנינו הפחד הגדול מכל, ים סוף,
החוויה היא שאם ניתן מקום לאותו רגש מאיים זה יהיה הסוף שלנו;
אשמה, בושה, נחיתות, כל רגש ״חלש״ שמאיים לכלותינו.מה הרמדי לכאב?
 
ראשית, לתת לו מקום,
 
לתת לשריפה לעשות בנו כרצונה מבלי להגיב,
בתוך השקט של האש, רצון הבריאה יכול להתגלות אלינו.
את המהלך ההכרחי הזה למדנו בפרשות הקודמות,
החל מהסנה הבוער ועד מכת בכורות.עכשיו, בפרשת בשלח,
צריך לעבור גם את ים סוף,
וזה יקרה רק עם נטיית הלב –
תכה עם המטה שלך על הים, פוקד אלוהים על משה;
מטה מלשון נטייה, עם כוונת הלב להשפיע,
עם החזון קדימה,
וכך קורה.
הוא מחזיק את הפחד של ישראל ומבצע את הנס,
זה שקורה לכל אחד ואחת מאתנו כשאנחנו מסכימים להיות רגע עם הכאב.
 
קריעת ים סוף,
הרגש שהרגיש כסוף –
הופך לסף, מעבר למקום חדש.
 
נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com
 
 

פרשת בוא: כיצד אדם מתקרב אל עצמו ומתחיל לתקן את רצונו בתהליך ההתמרה מצורת הרצון הבהמית אל צורת הרצון הרוחנית? זה קורבן הפסח

פרשת בוא
ממשיכים במכות מצרים כדי לעקור סופית את הגורם המחליש,
הרצון לקחת, שהוא פרעה.
מכת בכורות - המתת הבנים הבכורים של המצרים.
הכוונה להבנות הבכורות בנפש, אמונות יסוד מעכבות, שיש לעקור מן השורש,
לטובת השחרור מהשעבוד של אותם דפוסים הישרדותיים שהיינו צריכים בילדות, וכבר לא משרתים אותנו יותר.
בני ישראל מתבקשים לסמן את דלתם בדם כדי שהמלאך המשחית יפסח עליהם, ולהישאר בביתם, במקומם, ולא לזוז, לשהות,
בזמן שהם מעלים זבח של צאן -
הכוונה לשריפה של הרצון הלא ממומש, הארצי;
יש כאן לימוד חשוב שמתחבר אולי לחוכמה מתורות אחרות -
היכולת לשהות בכאב השורף מבלי להגיב.
כמה קשה ומסובך לנשום לכאב ולהתבונן בו - אבל,
וכאן האבל הגדול, לא מתוך סגפנות, להפך,
ממקום של חמלה ללב וחיבוק לעצמי שסוף סוף מסכים לוותר על מה שחשב שמגיע לו.
שם הגאולה האמיתית של האנושות.
ושל בני ישראל - ישר- כאל,
הם עוברים חניכה של לפנות מקום לרצון האלוהי שישפיע ויכוון אותם מכאן והלאה. ֿזו ברית של חירות שכולנו מתבקשים לעבור בתקופה זו של יציאת המצרים הפנימית.
הפרשה מציגה בפנינו שאלות מתאגרות:
*האם אתם מסכימים לוותר על הרצון שלכם לטובת רצון גדול יותר?
* האם אתן מצליחות לעמוד בשריפה הכואבת של אותו רצון שעולה כזבח לבריאה?
*האם אתם משתוקקים לקחת חלק במשחק הבריאה שרוצה בטובתכם - גם אם אינכם רואים את זה כעת?
 
האזנה נעימה
 
נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com
 

פרשת וארא: תהליך ההבשלה של האגו ושל הקיום שלנו לצאת מעבדות לחירות. שבע מכות מצריים הראשונות

הפעם, פרשת וארא, שמתארת חלק ניכר ממכות מצריים שה׳ מנחית על פרעה ועמו,
נדב מסביר על הקודים שמתארות המכות, מכת כינים למשל, מלשון כנות –
כשאנחנו מבינים משהו על עצמנו ועל הדפוסים הלא מקדמים שלנו (שהם ממכרים כך מספרת הפרשה!)
אז זה מגרד לנו ממש!
השאלה אם נמשיך להתנהל באותו דפוס מחליש או נשנה כיוון,
פרעה, שמייצג את החלק המחליש הזה בנו, צריך עוד כמה מכות כדי להגיע לתחתית,
ומשם להסכים לשחרר את עם ישראל שמייצג את הקיום שלנו, את המהות לה אנחנו רוצים לתת,
למצוא את מקומנו ולצאת מהמקומות המצרים בחיינו אל חופש פנימי אמיתי שאינו תלוי עשייה ותוצאה.
 
האזנה נעימה. 
 
נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com
 

פרשת שמות: לידתו והתעוררותו של החלק הרוחני באדם המאפשר את יציאתנו מעבדות לחירות

פרשת שמות היא מרכזית ומהותית בתורה,
עוסקת בלידתו של משה שמייצג את המנהיג הרוחני בכל אחד ואחת מאיתנו.
מעמד הסנה הבוער והקריאה הפנימית להוביל את ישראל מעבדות לחירות.
הפרשה מספרת על המהלך הרוחני שכל אחד מאיתנו עובר בחיפוש אחר השחרור,
אחר הרצון הבוער בנו, השליחות שלנו, אל מול רעיית צאן (רצון) של אחרים.
״אהיה אשר אהיה״, מצהיר ה׳, ושולח את משה להתמודד עם פחדיו.
בשל החשיבות של הפרשה,
יצא פרק ארוך יותר מאחרים באופן משמעותי,
תראו את זה כמבוא לפרשות שיבואו לאחר מכן.
 
האזנה נעימה. 
 
נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com